פניני הלכה · פרק ו - מצוות מזוזה · הלכה יא
יא - עקירת מזוזות בעת מעבר דירה
המוכר את ביתו, אף שהוא לוקח מביתו את כל חפציו, אסור לו להסיר את המזוזות. וכן השוכר בית חייב לקבוע בו מזוזות, ובסיום שכירותו כשיֵצא, אסור לו ליטול את המזוזות. מפני שיש בהסרת המזוזות פגיעה בבית שנותר בלא שמירת המזוזה וקדושתה. אמרו חכמים: מעשה היה באחד שנטל את המזוזה ויצא מהבית, וקבר את אשתו ושני בניו (ב"מ קב, א; שו"ע יו"ד רצא, ב).
גם השוכר בית מנוכרי צריך לקבוע בו מזוזות, אולם כשיֵצא יסיר את המזוזות. וכן יהודי שמשכיר בית לנוכרי, לפני שהנוכרי יכנס לביתו - יסיר את המזוזות שמא יתבזו בידו (שו"ע שם; להלן ז, יד). וכן מי שביתו מט ליפול, לפני שיהרוס אותו יסיר את המזוזות.
אדם שרכש מזוזות יקרות, שנכתבו בהידור על ידי סופר מומחה, ורצונו לקחת את המזוזות איתו - כמה ימים לפני עזיבתו את הבית יחליף את המזוזות המהודרות במזוזות פשוטות, וייטול לעצמו את המהודרות.
אף שאסור ליוצא מהבית לקחת את המזוזות, זכותו לתבוע מהדייר החדש שיבוא אחריו תשלום עבורן. אבל גם אם הדייר החדש אינו מוכן לשלם עבורן, אסור ליוצא לקחת את המזוזות (רמ"א רצא, ב; ערוה"ש ג, ועי' ברכ"י ד).
מובא באישור מתוך פניני הלכה – חפצי קודש, הלכות מזוזה והלכות קביעת מזוזה – פרק ו - מצוות מזוזה