פניני הלכה · פרק ו - מצוות מזוזה · הלכה ה
ה - קביעת המזוזה
צריך לקבוע את המזוזה למזוזת הפתח באופן יציב, בעזרת מסמרים, ברגים או דבק חזק. בשעת הצורך אפשר לקובעה על ידי נייר-דבק חזק. אבל הקובע את המזוזה באופן שהיא יכולה ליפול בנקל, או שקבעה רק בראשה, באופן שהיא נעה ונדה - פסולה. כמו כן, אם לא קבע את המזוזה למזוזת הפתח, כגון שחיבר את המזוזה למקל והניח את המקל במקום המזוזה, או שעשה מדף צר כרוחב המזוזה והניח עליו את המזוזה - פסולה. מפני שהמזוזה צריכה להיות מחוברת בקביעות למזוזת הפתח, שנאמר (דברים ו, ט): "עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ", בִשְׁעָרֶיךָ - היינו שתהיה מחוברת לשער.
לדעת רוב הראשונים צריך לקבוע את המזוזה זקופה, ואם קבעה כשהיא שוכבת פסולה. וכן נוהגים רבים מבני עדות המזרח לקובעה זקופה. אולם יוצאי אשכנז ומרוקו ורבים מיוצאי ספרד נוהגים לקובעה באלכסון, מפני שלדעת רבנו תם צריך לקובעה שוכבת, ואם קבעה זקופה פסולה. וכדי שלא תיחשב פסולה לשום שיטה, נוהגים לקובעה באלכסון. ונוהגים לקובעה באופן שראשה נוטה לכיוון הכניסה. אך כאשר לא ניתן לקובעה באלכסון, יש לקובעה זקופה, כדעת רוב הראשונים (שו"ע ורמ"א רפט, ו).
איש או אשה שהגיעו למצוות רשאים לקבוע את המזוזה.
מובא באישור מתוך פניני הלכה – חפצי קודש, הלכות מזוזה והלכות קביעת מזוזה – פרק ו - מצוות מזוזה