ח - בחלל הפתח

צריך לקבוע את המזוזה בתוך חלל הפתח. כאשר עובי הפתח רחב, יש לקבוע את המזוזה בטפח (7.6 ס"מ) הקרוב לחוץ, כדי שהמזוזה תכלול את כל הפתח והבית, וכדי שמיד בכניסתו יפגוש במזוזה (מנחות לג, ב; שו"ע רפט, ב). אבל אין זה מעכב, וכל שקבע את המזוזה בחלל הפתח - כשרה (רמ"א שם).

בעבר, היו שנהגו לעשות חקיקה במזוזת הפתח עבור המזוזה, וכיסו את המזוזה בזכוכית או בטיח. ונזהרו שלא להעמיק את החקיקה יותר מטפח, כי המזוזה צריכה להיות בפתח, ובעומק של יותר מטפח כבר אינה בפתח ופסולה (מנחות שם, שו"ע שם, ד). כשכיסו את המזוזה בטיח, הקפידו לעשות שם סימן כדי שיידעו הכל היכן היא נמצאת. ואם לא ניכר שיש שם מזוזה, אין יוצאים בה ידי חובה (יד הקטנה ג, כה; פת"ש רפט, ה).

קבע את המזוזה שלא בתוך חלל הפתח, כגון שקבע אותה בקיר החיצוני בטפח הסמוך לפתח - לדעת רבים אין יוצאים בה ידי חובה. השאלה מה עושים כאשר אין אפשרות לקבוע את המזוזה בחלל הפתח, כגון שהקיר עשוי מזכוכית או ממתכת דקה. הפתרון הוא לעבות את חלל הפתח על ידי התקנת מסגרת סביב הפתח כדי שהמזוזה תהיה בחלל הפתח. עוד פתרון, לחתוך מקום למזוזה בדופן הקיר צמוד לפתח. בדיעבד, כאשר לא ניתן לעשות זאת, יש לקבוע את המזוזה בקיר החיצוני צמוד לפתח מימין, אך כיוון שיש סוברים שאין יוצאים במזוזה זו, אין לברך על קביעתה.11