ט - תקרה ודלתות ו'תעשה ולא מן העשוי'

בית בלא תקרה פטור ממזוזה משום שאינו ראוי לדירה, ואם חלקו מקורה, אם חלק זה צמוד לפתח ויש בו ארבע על ארבע אמות - חייב במזוזה (רבנו ירוחם, שו"ע רפו, יד). ואם החדר משמש לייעודו בלא תקרה, כגון חצר אחורית או פטיו (חצר פנימית), חייב במזוזה (פת"ש רפו, יג; יד שאול ט; ראו לעיל ו, ז, באיזה צד יקבע בחצר).

לדעת רוב הראשונים, גם פתח שאין לו דלת חייב במזוזה, אך למעשה יש לקבוע את המזוזה ללא ברכה, הואיל ויש סוברים שפתח בלא דלת פטור ממזוזה.11

בתהליך הבנייה מכינים מסגרות של מזוזות ומשקופים מעץ או ממתכת ואחר כך מחברים אותן לפתחי החדרים. הקובע את המזוזה על מסגרת מזוזת הפתח לפני שחיבר את המסגרת לפתח החדר, לא קיים את המצווה. כי קיום המצווה צריך להיות על ידי קביעת המזוזה בפתח החדר, ואילו כאן קביעת המזוזה נעשתה על המסגרת קודם שהיתה בפתח. וזהו הכלל: 'תעשה ולא מן העשוי'. כלומר, קַיים את המצווה על ידי מעשה של קביעת המזוזה על הפתח עצמו, ולא על המסגרת שאחר כך תחובר לפתח, שבאופן זה המזוזה כמו נעשית מאליה על ידי חיבור המסגרת לפתח (מנחות לג, א, רש"י; שו"ע רפט, ה).

מסיבה זו יש להקפיד לקבוע את המזוזה לאחר שהתקינו את הדלת, שאם יקבעו אותה לפני כן, נמצא שלסוברים שפתח ללא דלת פטור ממזוזה, נעשתה המזוזה במקום חיובה על ידי התקנת הדלת ולא על ידי קביעת המזוזה, ועל כן היא פסולה (ש"ך רפו, כה). אבל אם קבעו את המזוזה אחרי שהתקינו את הדלת, למרות שלאחר מכן הסירו את הדלת והחזירו אותה - המזוזה נשארה כשרה, הואיל ונקבעה בעת שהפתח היה חייב במזוזה.12